חמישה שבועות בפלורידה עם קרוואן וילדים קטנים

פלורידה היא מדינה נהדרת לטיול קרוואנים. לצד פארקי השעשועים של אורלנדו והעיר מיאמי אותם אנחנו מניחים שכולם מכירים היא מציעה מבחר בלתי רגיל של מקומות לבקר בהם מערים עתיקות, פארקי טבע נהדרים, עשרות אגמים צלולים, שרשרת איי הקייז המופלאה, רצועות חוף נהדרות ושקיעות מהממות.

חשוב להגיד כבר מהפתיחה שפלורידה הפתיעה אותנו לטובה ואנו שחשבנו שכל הסיפור הוא ערי נופש יוקרתיות ברצועת החוף המזרחית שלה לצד מיאמי גילנו עולם טיולים שלם ואנחנו בהחלט יכולים להבין למה "ציפורי החורף" שהם בעלי קרוואנים אמריקאים נוסעים שוב ושוב, שנה אחרי שנה, מהצפון הקר להעביר בה את חודשי החורף.

מלבד מזג האוויר הנעים פלורידה היא בסוף מדינה מישורית לחלוטין עם כבישים נהדרים ועשרות קאמפים והיא מותאמת בצורה בלתי רגילה לחיים בקרוואן.

לישראלים שאולי מגיעים אליה רק לחופשה פלורידה יכולה להציע אופציה נהדרת לתקופת החגים של פסח או חגי תשרי. אך יש לשים לב כי חודש ספטמבר הוא עדין בתקופה הנחשבת העונה הרטובה ואומרים שבאוגוסט וספטמבר יש בפלורידה הוריקנים וסופות טרופיות שזה פחות נעים במיוחד עם קרוואן. 

תקופת החורף שהיא העונה היבשה היא זמן נהדר לביקור ושלושה -ארבעה או חמישה שבועות יספקו חופשה נהדרת ומגוונת במיוחד לאלו הבאים עם ילדים. אנחנו ביקרנו בחודש דצמבר ונהננו גם מאווירת הקריסמס שהייתה בכל מקום. לאורך הביקור היו כמה ימים גשומים (5-6) והטמפרטורות היו חמות ומצוינות. כן חשוב להגיד שטמפרטורת המים הייתה די קרה ולא באמת אפשרה להנות מהים בכל המקומות בהם היינו.

טיפ חשוב על פלורידה הוא להזמין את הקאמפים מראש, כמה שאפשר יותר מראש ככה יותר טוב. יש פערי מחירים אדירים בין הקאמפים הציבורים של ה- State שנתפסים מאוד מהר לבין הפארקים הפרטיים והקאמפים הציבורים פשוט נהדרים ועולים בין 20-30 דולר לילה שזה נמוך מאוד במיוחד ביחס למה שמקבלים עבור הסכום הזה ובטח בהשוואה לאופציות האחרות.  

באתר הפארקים הרשמי של פלורידה (ראו כאן) ניתן למצוא מבחר מעולה של פארקים ציבוריים. האתר יכול גם מאוד לעזור לבנות את המסלול, אפשר לפתוח את מפת הקאמפים שלהם ולראות איפה פנוי, לאיזה קרוואן מתאים איזה קאמפ, להתאים את המסלול וכמובן גם להזמין.

בנוסף, מומלץ מאוד לבקר גם באתר הרשמי של ORANGE COUNTY (ראו כאן), המחוז העוטף את אורלנדו מאפשר ביקור בעיר ובפארקי השעשועים באזור בעלות נמוכה מאוד ומציע כמה פארקים נהדרים כמו קלי (25 דולר לילה) בו ישנו או מוס שנחשב לפארק נהדר. את הפארקים של המחוז ניתן להזמין רק 45 ימים לפני הביקור ולפעמיים השרת שלהם דורש שהמשתמש יהיה בארצות הברית על מנת לפתוח את אתר ההזמנות אז תצטרכו לשנות VPN אם אתם בארץ, תמיד אפשר גם פשוט להתקשר ולהזמין בטלפון.

לשהות בעיר מיאמי כדי להסתכל באתר של ​ Broward County Parks (ראו כאן). שם אפשר למצוא מספר פארקי קרוואנים שנמצאים בצמידות לפארקי מים שונים במיאמי. הפארקים חמודים מאוד וזולים באופן יחסי (זו עדין מיאמי). אנחנו שילמנו 50 דולר לילה ב TY ואת ההזמנה עשינו בטלפון כי לא הצלחנו להזמין דרך האתר. פארק המים עצמו שנראה מאוד מגניב היה סגור ופתוח רק בחודשי הקיץ.

לפלורידה נכנסנו מכיוון צפון מג'ורג'יה ואחרי שישנו לילה אחד בחוות סוסים (דרך Harvest Host-לינק כאן).

המשכנו ל- Faver-Dykes State Park Campground (18 דולר לילה) פארק נהדר באמצע הטבע המקסים והייחודי של פלורידה והצטערנו שהזמנו בו מעט ימים. הפארק היה נקודת יציאה עבורנו לעיר סיינט אוגוסטין- עיר יפיפייה ועתיקה מתקופת השלטון הספרדי. העיר מלאה בהיסטוריה ומקומות נהדרים לראות ולבקר בהם. במרכז העיר המדרחוב של סיינט ג'ורג' הוא מקום נהדר להסתובב בו ובחודש דצמבר יש בפארק המרכזי, בין רחוב קינג לרחוב הקטדרל, תצוגת אורות מפורסמת לכבוד החג הנקראת "Nights of Lights". האורות הם נחמדים מאוד אבל ראינו במקומות אחרים אורות יפים יותר.

שעה דרומה נמצא חוף דייטונה המפורסם (עליו דילגנו) ועם ממשיכים עוד קצת בכיוון דרום מערב מתחילים להגיע לפאתי העיר אורלנדו. באזור הזה שמצפון לאורלנדו, יש עשרות מעינות (Springs) צלולים שהם נהדרים לשחייה והפתיעו אותנו מאוד לטובה כי לא היה לנו שום מושג שיש בפלורידה אושר טבעי שכזה.

כשהתלבטנו איך לבנות את המסלול שלנו בפלורידה היו לנו שתי מחשבות עיקריות. אנחנו רוצים לקחת את הילדים לדיסני וולרד אבל לא רוצים לישון באורלנדו עצמה בגלל העלויות הגדולות (כן גם עם קרוואן) ובמקביל אנחנו רוצים לבקר בספרינג אחד או שנים שיהיו באמת מותאמים לקטנטנים שלנו ויספקו חוויה שעוד לא חווינו במסע עד כה וכך אחרי קריאה מרובה באינטרנט מצאנו את עצמנו ב- Kelly Park -  Rock Springs שם התמקמנו ל-7 לילות.

הקאמפ פשוט נהדר, הוא רגוע ונעים ובמרחק 5 דקות הליכה מגיעים למקור המעיין ממנו יוצא נחל קטן אליו מגיעים מכל האזור לשייט אבובים חמוד ביותר. אנחנו קנינו אבובים מראש בוולמארט ושטנו לנו לאורך הנחל. המים רגועים וצלולים, אין הרבה אנשים והייתה חוויה טובה, מצד שני לא מדובר באיזה שייט מטורף, מתאים לילדים ואחלה ליום רגוע באזור. אין לנו ספק שיש עוד מעיינות מקסימים באזור, לקטנטנים שלנו בני ה 5 וה-3 האבובים והמים הצלולים ובחלקם נמוכים של קלי עשו את העבודה מעל ומעבר. אם אתם מגיעים לשהות בקלי חשוב להביא חומר דוחה יתושים כי יש הרבה מהם.

מקלי טיילנו בסביבה במעיין טיול כוכב. יומיים הקדשנו לדיסני, יום אחד נסענו לעייריה דורה (Mt Dore), עייריה מקסימה שבהחלט שווה ביקור, המדרחוב מגניב ועל האגם יש דק ממנו ראינו שקיעה מהממת. בתקופה זו של השנה כל העיירה אורות קריסמס והקישוטים ב Donnelly Park  היו פשוט מרהיבים. בסוף היום ישבנו גם לאכול ארוחה קובנית באחת המסעדות והיה אחלה של יום.

אחר צהרים אחד נסענו לראות מופע ב Apopka Amphitheater  שהיה די מגניב, ישבנו על הדשא אכלנו אוכל מדוכני האוכל במקום וצפינו במופע לכבוד קריסמס בליווי הלהקה הסימפונית המקומית.

יומיים בילנו במים של קלי ויום אחד שבו תכננו ללכת למעין Wekiwa  ירד גשם אז התחפרנו לנו בקרוואן ראינו סרטים ונחנו.

יום אחד הקדשנו לאורלנדו עצמה. את הבוקר פתחנו בשוק האיכרים המקומי והסתובבנו באגם אולה (Lake Eola Park). אחר הצהרים נסענו לדיסני ספרינג (Disney Springs) שזה קניון ענק שם הסתובבנו ושיחקנו עם הילדים את משחק עצי הקריסמס – בגדול מקבלים מפה של המתחם עם מדבקות וצריך למצוא 30 עצי קריסמס במתחם, כל עץ מוקדש לדמות דיסני אחרת ואז מדביקים את המדבקה של הדמות במקום הנכון שלה במפה, ממש נחמד סה"כ. בערב ישבנו לאכול סנדוויצ'ים שהיו בהחלט מעולים בEral of Sandwich .

דיסני וורלד:

לפני שהגענו לדיסני וורלד קראנו לא מעט באינטרנט וראינו סרטונים שונים ביוטיוב ויש אינפורמציה מאוד מאוד מקיפה. דיסני מחולקת לארבעה פארקים שונים – מג'יק קינגדום ( Magic Kingdom) הוא ה-פארק של דיסני, הפארק עם הטירה באמצע. כמעט כל המתקנים בן מוכוונים לילדים ויער ותומי פשוט עפו, היה יום כיפי ברמות. העצה שלנו היא לקחת את היום בקלות, אין ספק שיש הצפה בלתי רגילה לאורך היום ואנחנו החלטנו להיות הכי זורמים וקלילים שאנחנו יכולים וגם מראש לא להתעקש על כל המתקנים או על שום דבר בעצם לצורך העניין. עבור הילדים שלא כמונו קוראים מראש מה יש בפארק הכל ראשוני ומפתיע ומצד שני הם גם לא יודעים מה הם "מפסידים" ולדעתי גם אם היו יודעים לא היה אכפת להם. מהבחינה הזו הם חיים את הרגע בצורה מעוררת התפעלות.

בנינו לנו מסלול מראש והצלחנו לפחות בחצי הראשון של היום להסתובב לפיו וזה עזר מעט אבל ניסינו להרגיש אותם, מה הם צריכים עכשיו ומה לא, התייעצנו איתם מה נעשה עכשיו ובגדול די אפשרנו ולא נאבקנו איתם על דברים שונים ומשונים וזה עבד ממש טוב במיוחד שמדובר ביום של 11 שעות נטו בפארק המוצף באינספור אפשרויות.

התחלנו את היום במפגש עם מיקי בנקודה הנמצאת ממש בכניסה לפארק. לילדים ובמיוחד ליער שכבר יותר מבין תיווכנו את ההגעה לפארק כיום כיף בו אנחנו הולכים לבית של מיקי מאוס, ככה תיארנו לו את דיסני והוא וגם קצת תום שמכירים את מיקי הדמות מהמסך חיכו לפגוש אותו והיו בהתרגשות גדולה לפני. במפגש עצמו הם היו די בשוק ולא ידעו איך להתנהג אבל זו הייתה התחלה נהדרת ליום וכניסה קצת יותר רגועה לפארק. אנחנו ממליצים בחום גדול להתחיל כאן, לא רק בשביל חווית הכניסה שמגיעים לבית של מיקי אלא גם לאור העובדה שהמקום נמצא ממש בכניסה ואני בספק אם תמצאו זמן או כוח להגיע לכאן באמצע היום, אם אתם רוצים להפגיש את הילדים עם מיקי אז ההזדמנות הטובה ביותר היא בבוקר, זה שיש בבוקר גם יחסית מעט תור גם עוזר לעניין להיות יחסית מהיר וקליל.

אחרי הביקור והתמונות המשכנו הלאה למתקן של פו הדוב (קראנו את הסיפורים של פו בערביים לפני השינה כשהיינו בניו אינגלנד וגם הלכנו לראות את הבובות המקוריות במוזיאון בניו יורק וזה הוסיף המון לחוויה במתקן). מה שטוב במתקן של פו זה שלאורך התור יש משחקים לילדים וגם העובדה שהגענו אליו די מוקדם בתחילת היום קיצרה את ההמתנה שיכולה להגיע בשיא היום לשעה.

מכאן המשכנו לנו ועשינו את כל המתקנים של אזור הפאנטזי לאנד (הפארק מחולק ל-5 אזורים שונים). הילדים גם עפו על מתקן המכוניות ב- Tomorrow land - אחרי הכל כמה יוצא לילדים חובבי הרכבים שלנו לנהוג. הילדים מאוד שמחו לפגוש את גופי באמצע היום אחרי שחודש לפני קנינו להם את הסרט שלו (בקרוואן עדין רואים בדי-וי-די שזה קטע קטע) והם ראו אותו איזה עשר פעמים לפני שהגענו. ראינו את התהלוכה בצהריים ואת מופע הזיקוקים המרשים בערב למרות שלא היינו אחראים ולא הגענו מספיק זמן מראש לתפוס מקום מה שיצר לא מעט כאבי ראש במיוחד בערב ( עשו לעצמכם טובה וביחס לשני אלו תגיעו לפחות חצי שעה לפני למצוא מקום, בערב אולי אפילו יותר).

יעל ואני הסכמנו שגולת הכותרת של היום עבורנו המבוגרים היה המתקן של שודדי הקריבים שהיה פשוט ואווווו והיה לגמרי שווה המתנה של שעה ורבע בתור. עוד שווה לציין את הסרט בתלת מימד של מיקי שהילדים וגם אנחנו ממש נהנו ממנו. על רכבת ההרים שהילדים לא יכולים לעלות גם ככה ויתרנו ועל פיטר פן שדרש כמעט שעה וחצי המתנה ויתרנו, הילדים לא מכירים אותו בכל מקרה וזו חייבים לציין נקודה מאוד משמעותית בחוויה שלנו ושלהם לאורך היום, הדמויות והסיפורים שהם הכירו מלפני עשו להם את היום כאשר הם נפגשו איתם שוב בפארק ושווה לחשוב על זה לפני ולחשוף אותם לדמויות השונות.

אפליקצית ג'יני של הפארקים מאוד מסייעת בביקור, היא מספקת מפה שעוזרת להתנייד במקום ומציגה את זמני ההמתנה של כל מתקן ומתקן בלייב מה שמאוד עוזר לתכנן לאן הולכים. את התוספים שדיסני מציעה כמו דיסני פלוס, מסלול ברק או כל מיני פיצרים אחרים כאלו שעולים עוד כסף ומאפשרים לעבור את התורים במסלול המהיר לא עשינו. לנו זה לא הפריע בכלל לוותר על חלק מהמתקנים אבל אם אתם חייבים לעשות הכל הכל זה בהחלט יכול לסייע.

אנחנו הבאנו איתנו הרבה כריכים ונשנושים שיהיה לנו אוכל לאורך היום ובערב אכלנו המבורגר באחת המסעדות הרגילות במקום והיה מצוין, טעים מאוד וממש לא אוכל שאנחנו מכירים מפארקי שעשועים בישראל שהוא לרוב רע מאוד ובמחיר מופקע. המחיר היה הוגן וכמעט כמו שעולה בחוץ. קראתי הרבה לפני על המחירים הגבוהים של הדברים בפארק אבל זו לא הייתה החוויה שלנו. לא ארוחת הערב, לא הקפה ולא הבובה שכל ילד בחר, הכל עלה במחירים די רגילים. שילמנו גם 30 דולר על חנייה יומית שזה די עצבן אותי, כי מה גובים כסף על חניה, זה לא שמשהו מגיע לחניון של דיסני סתם ככה להחנות את האוטו והולך לסידורים.

הפארק השני שביקרנו בו היה אנימאל קינדם (Animal Kingdom). אין ספק שהפארק הרבה פחות לחוץ מהמגיק קינדם והיה יום כיפי ביותר. כאן בניגוד למגיק קינדם יש מתקנים גם לגדולים יותר ויעל ואני עלינו בנפרד על ה-  Expedition Everest שבהחלט הרים את האדרנלין ועל ה-  Avatar Flight of Passage שהיה פשוט מטורף ! אחד הדברים היותר כיפים שעשיתי הרבה אבל הרבה זמן. מה שהיה עוד יותר טוב זה שבשניהם הכניסו אותנו בלי להמתין בתור. ברכבת הראשונה פשוט יש תור נפרד של יחידים שאין בו אף אחד ובאווטאר דרך מסלול הורה מתחלף שזה אומר שבגלל שאנחנו עם ילדים קטנים אז הורה אחד נכנס ישירות למתקן והשני ממתין עם הילדים ואז שהראשון מסיים מחליפים, פשוט תענוג. 

עשינו גם את המתקן הרגיל של אווטר עם הילדים והיה מאוד מושקע ומיוחד (קצת דומה לשודדי הקריבים) הילדים ישבו איזה שעה במתחם החפירות הארכיאולוגיות וחשפו עצמות של דינוזאורים בחול. גם המופע של מלך האריות היה פשוט מדהים, חשוב להגיע מספיק זמן מראש לתור אחרת יכול להיות שלא יהיה לכם מקום. יעל ואני גם אהבנו מאוד את הסרט בתלת מימד של החרקים (באגס וורלד) אבל הילדים מאוד מאוד פחדו מזה ובדיעבד לא הייתי מכניס אותם לשם.

על שני הפארקים האחרים ויתרנו, הוליווד סטודיו היה נראה לנו לא משהו ועל אפקוט התלבטנו והחלטנו שזה פחות לגילאים של הילדים שלנו וגם המחיר של להוסיף עוד יום הוא גדול מאוד. סה"כ שילמנו 910 דולר על שלושה כרטיסים (על תומי שעוד לא חגג 3 לא היה צריך לשלם) עבור יומיים.

הנסיעה מקלי לפארק לקחה בערך 50 דקות, שזה מצד אחד לא מעט ומצד שני היה לנו די סבבה. קמנו בבוקר מוקדם עם שעון מעורר (אירוע חריג ביותר ביום יום שלנו) הכנו כל מה שצריך ואז הערנו את הילדים ויצאנו לדרך. עבורנו זה היה סבבה. ברור שלישון בפארק הקרוואנים של דיסני שאפשר ממנו ללכת ברגל לפארק זה חוויה אחרת אבל גם המחיר הוא בהתאם, 150 דולר לילה לפחות. אם חושבים על זה שנייה לעומק ומחשיבים גם את יום ההגעה בו לא נכנסים לפארק ועוד יום מנוחה בין לבין שזה מאסט יוצא עוד 600 דולר רק על פארק הקרוואנים. אנחנו שילמנו 100 דולר בהשוואה ל-4 הלילות האלו בקלי + 60 דולר על חניה בשני הימים וקצת דלק. גם בערב למרות שהיינו עייפים הנסיעה חזור הייתה סבבה, אחרי המג'יק קינדום הילדים קרסו ברכב ובאמת חזרנו מאוחר והיה יום מטורף. אחרי האנימאל קינדם הם אפילו נשארו ערים עד שהגענו חזרה.   

הכניסה לפארקים היא סופר נוחה ומסודרת והאמריקאים מתוקתקים ברמות מעוררות השתהות. הכל היה פשוט מעולה, הסעה מהחנייה, רכבת לפארק, הם חושבים ודואגים לכל מה שצריך ופשוט תענוג לראות אותם עובדים. בכלל יכולת השירות והאדיבות של בעלי התפקידים האמריקאים היא חוויה אדירה בפני עצמה.

עוד טייפ ממש ממש חשוב זה לעשות יום מנוחה בין הימים שמבקרים בהם בפארק והכרטיס של דיסני מאפשר את זה. הימים מעייפים וארוכים ולדחוס את זה יום אחרי יום פשוט מעלה את הקושי ומוריד מהחוויה. אנחנו ישבנו לנו במעיין של קלי בין לבין ליום מנוחה ונראה לי לא סביר לעשות 2 פארקים יום אחרי יום. גם האופציה של כרטיס שמאפשר שני פארקים באותו יום נשמע לי לא סביר ומפספס את החוויה.

באורלנדו עצמה יש גם את יונברסל סטודיו שלהם יש פארקים יותר לבני נוער עם הרבה רכבות הרים והגבלות גובה. הפארקים היו נראים נחמדים אבל חשבנו שזה מיותר עבורנו. על סיי וורלד ויתרנו קצת בגלל שהיינו כבר עייפים וקצת בגלל שחשבנו שהחיות פחות נהנות מזה שאנחנו באים לבקר אותם.

במרחק שעה מזרחה יש את מרכז קנדי לחלל אליו לא הלכנו כי בהמשך נגיע ליוסטון אבל נראה מאוד שווה ושעה דרומה יש את לגו לאנד שגם עליו ויתרנו. בסה"כ יש מלא מה לעשות באזור.

אחרי שבוע באורלנדו המשכנו דרומה למיאמי והתמקמנו ב- T.Y. (Topeekeegee Yugnee) Park שם בילנו 4 ימים. למרות שפארק המים היה סגור המקום מקסים. כן שמו אותנו בסייט 30 שהיה האחרון שהיה פנוי בזמן ההזמנה (חצי שנה מראש) הסייט הוא בפינה של פארק הקרוואנים והכי קרוב למסילת הרכבת שעוברת גם בלילה ועושה מלא רעש, לא נעים סה"כ. אם מקבלים סייט בצד השני של הקאמפ אז אני בטוח שהרכבת לא מפריעה בכלל.

במקום יש מלא דשא, אגם קטן, גינת משחקים וכאמור פארק המים שהיה סגור. הפארק גם ממוקם במיקום די טוב במיאמי. לצערנו ארבעת הימים במיאמי ליוו במזג אוויר חורפי מאוד ובשלושה מהם ירד גשם בלי הפסקה. ניצלנו את היום בלי הגשם לבקר ב- South Beach – מזג האוויר לא היה מתאים כמובן ליום ים אבל הגענו לראות והחוף נראה יפה, אני בטח שכשיש מזג אוויר טוב זה חוף מהנה מאוד להיות בו. טיילנו קצת בטיילת של מיאמי ביץ שהייתה מקסימה ואחר הצהרים נסענו להסתובב בהוואנה הקטנה. ביום אחר בשעות אחר הצהריים שהייתה טיפונת הפוגה קטנה בגשם נסענו להסתובב בווסט פלאם בייץ' ובאמת הרחוב הראשי היה יפה ומאד מזמין אבל בגדול אני חייב להגיד שהייתי מוותר על מיאמי, במיוחד עם הקטנטנים, לפחות בחוויה שלנו ואולי זה בגלל מזג האוויר מרגיש לי שזה היה מיותר. אני בטוח שמיאמי כיפית מאוד אם באים בלי הילדים אבל זה לא המקרה שלנו כאן.

ממיאמי יצאנו לנסיעה לשרשרת איי הקייז הנפלאה. המקום ממש מיוחד, האמריקאים פשוט בנו גשרים מטורפים המחברים בין שרשרת האיים עד האיי האחרון והמפורסם קיי ווסט שהדרך אליו יפה ומיוחדת. אנחנו ישנו במרכז השרשרת באיי מרתון – Marathon- ונראה לנו שהבחירה של המיקום היא נכונה.

הגענו ל-4 ימים והרעיון היה להסתובב יום אחד באיים המהווים את החלק הראשון של השרשרת, יום אחד באמצע באזור מרתון ויום אחד לנסוע לקיי ווסט. היום הרביעי שהוא למעשה היום הראשון ולא האחרון הוא יום ההגעה לקייז ממיאמי. לאחריו ביום השני שלנו בקייז היה מבול פשוט מטורף מה שהוביל להחלטה לוותר על האיים המרכיבים את חלקו הראשון של הקייז למרות שאין ספק שיש מה לראות ולעשות שם. ביום השלישי בקייז הגשם נרגע ויצאנו לקיי ווסט, בדרך עצרנו בפארק הונדה (Bahia Honda State Park ) עליו קראנו המלצות רבות. בפעול לא התרשמנו יותר מידי, גולת הכותרת היא שאפשר לעמוד במרכז הפארק ואז בהליכה של 10 שניות ימינה נמצאים בים הקריבי ובהליכה של 10 שניות שמאלה נמצאים בים האטלנטי, מעבר לזה הפארק והחופים שלו לא הרשימו אותנו. 

הדרך משם מערבה היא באמת מהממת והגענו לקיי ווסט שזו עיר לכל דבר והיה ביקור נהדר. הלכנו לנקודה הכי דרומית בארצות הברית, סתם בשביל הקטע, אין שם שום דבר מיוחד, ממנה יצאנו להליכה על רחוב דובל הצבעוני והכיפי והסתובבנו לאיזה שעתיים. בדרך עצרנו לטעום מה- קיי ליים פאי המפורסמת והטעימה של הקייז ובסוף ההליכה לקראת השקיעה הגענו ל Mallory Square שם יש מופעי קרקס נהדרים ושקיעות יפות. ביום שאנחנו היינו היה מעונן ולא ראינו את השקיעה אבל היה מאוד כיף בכיכר עצמה והילדים מאוד נהנו ממופע קרקסי אחד שהתעמקנו בו. משם המשכנו לארוחת ערב בדרך חזרה על רחוב דובל, אספנו את האוטו בנקודת ההתחלה ונסענו חזרה לקאמפ שבחוץ כבר הכל היה חשוך. קיי ווסט נהדרת ובדיעבד הייתי בונה את המסלול ככה שהיינו יכולים לשהות בה יותר והייתי מנסה גם לישון בה ללילה אחד או שתיים.

ביום האחרון נשארנו באזור האמצעי במרתון. בבוקר ביקרנו ב- Dolphin Research Center שהיה ממש מקסים ובצהרים נסענו ל- Sombrero Beach שהיה נהדר. החוף יפיפה, המים צלולים והיה כיף לבלות על החוף וגם במים שאומנם היו קרים אבל לא יותר מידי. ממה שאנחנו ראינו וחווינו זה נראה כחוף היפה ביותר בקייז.

קצת על קאמפים בקיי ווסט. הקייז יקרים מאוד, הסיכוי להצליח לתפוס מקום באחד משלושת הפארקים הציבורים שיש בקייז הוא מאוד נמוך אלא אם כן מזמינים ממש אבל ממש ממש מוקדם. לכן רוב הסיכויים שתצטרכו להזמין קאמפ פרטי בעלות לא קטנה. אנחנו ישנו בקאמפ שעלה 150 דולר לילה שזה פשוט מטורף במיוחד שמדובר בקאמפ לקרוואן. בסוף מקבלים חלקת אדמה, חיבור לחשמל, מים וביוב.

מה שכן חייבים לומר שהקאמפ של Jolly Roger RV Resort היה פשוט מהמם ביופיו וללא ספק הקאמפ הכי יפה שהיינו בו ובפער גדול וגם אחד המקומות היותר מיוחדים שישנתי בהם באופן כללי. פותחים את הדלת של הקרוואן ובמרחק של שני צעדים נמצאים המים שזה ממש מטורף וגם לא ישנים על חוף אלא יותר על דק, כלומר המים מחוץ לקרוואן כבר גבוהים וזה מספק אווירה שאולי מקבלים יותר אם ישנים בסירה על מזח מאשר על חוף הים ולמרות שלא עשינו את זה אפשר גם לרדת מהמזח של הקאמפ ישר למים, לשחות ולשנרקל והמקום מקסים ומספק חוויה נהדרת.

היה בהחלט עצוב לעזוב את הקייז ואם המחיר היה נורמלי (וללא תכנון מוקדם אותו עשינו הרבה זמן מראש) הייתי נשאר עוד שבוע בכיף במרתון. בדרך חזרה נהננו מדרך הגשרים היפה בפעם האחרונה ונסענו עם הקרוואן לאוורגלידס (Everglades National Park)- פארק התנינים המפורסם של דרום פלורידה. חנינו ב- Royal Palm Visitor Center בלי שום בעיה (הייתה חנייה ייעודית ענקית לקרוואנים) ויצאנו לסיבוב רגוע על הדק של בערך חצי שעה במסלול ה- Anhinga Trail- שהיה חמוד, הביצה נחמדה מאוד וראינו 3 תנינים, הסיבוב היה קליל והילדים נהנו אבל ציפיתי להרבה יותר.

אחרי זה התכנון שלנו היה ללכת לראות את התצפית של Pa-hay-okee Trail אבל אחד הרנג'רים אמר לנו שבגלל שיום לפני ירד גשם אז הדרך לשם יכולה להיות בוצית ואולי אפילו סגורה ובגלל שהיינו עם הקרוואן לא רצינו לקחת סיכון אז במקום זאת עשינו את השביל הצמוד לאנהינגה הנקרא Gumbo Limbo Trail שהיה די סתם.

בערב נסענו לחווה קרובה שהזמנו דרך הרווסט הוסט ושם העברנו את הלילה. בבוקר נסענו לכניסה השנייה של האוורגלידס הנקראת Shark Valley Visitor Center. ממרכז המבקרים יוצאת דרך ארוכה ויפה החוצה את הביציה ומאפשרת מבט על התנינים בסביבה הכי טבעית שלהם. אומנם השביל הוא סלול אבל מעבר לזה אין שום דבר הפוגם בביצה ונוצר מפגש מאוד יפה ומעניין כאן. הדרך היא די ארוכה ובמרכזה יש מגדל תצפית שנותן תצפית יפה על האזור.

יש 3 דרכים לעשות את המסלול: האחת בסיור מאורגן עם רכב של השמורה שהיה נראה נחמד מאוד אבל לילדים דווקא החוויה היותר קרובה לדרך היא יותר טובה מאשר לשבת ברכב לא לראות הרבה ולשמוע מדריך שהם גם ככה לא מבינים. האופצייה השנייה היא עם אופניים שצריך להזמין הרבה זמן מראש מה שלא עשינו אבל אני כן חושב שזו אופציה מאוד מעניינת ומאפשרת טיול אופנייים מאוד מיוחד. האופציה השלישית היא פשוט להגיע באיזה יום ושעה שנוח לכם ופשוט ללכת ברגל. החיסרון כאן הוא שלא באמת אפשר להגיע למגדל התצפית ברגל בטח ובטח אם אתם עם ילדים קטנים. עבורנו מסלול ההליכה ענה בדיוק על הצרכים שלנו, הייתה חוויה מאוד טובה ונעימה, הולכים ורואים הרבה מאוד תניינים וגם קרובים אליהם בצורה פשוט לא הגיונית וגם אולי קצת מטרידה, הלכנו איזה שעה עד שהתעייפנו ואז חזרנו חזרה ומאוד נהננו. אם הולכים לאוורגלידס עם ילדים הייתי בוחר בכניסה הזו ולא השנייה. הכניסה כאן עם הקרוואן הייתה קצת יותר מאתגרת וגם יש פחות מקומות חנייה גדולים אבל צלחנו, זה בהחלט אפשרי, נסו להגיע מוקדם ככל האפשר.

מכיוון שיש לנו את כרטיס אמריקן דה ביוטיפול הכניסה בשני הימים הייתה עבורנו ללא עלות (בלי הכרטיס הכניסה לפארק עולה לדעתי 30 דולר לרכב).

מהאוורגלידס המשכנו ל- Koreshan State Park לכמה ימי מנוחה. הפארק היה מקסים, זו יופי של עצירה בדרך. לצערנו עקפנו את נייפלס, מרקו איילנד וסרסוטה בדרכנו צפונה וממה שקראתי אלו בהחלט מקומות שווים ביקור למי שיש יותר זמן. אנחנו המשכנו ישירות ל 6 לילות ב- Fort De Soto Park Campground. הקאמפ פשוט אדיר ומהסייט ב- 10 צעדים מגיעים לים. אומנם כתוב לא לשחות במים כי יש בורות אבל בהחלט נכנסנו לשכשכך את הרגלים ולראות את השקיעה היפה שרואים ממש מהקאמפ.

במרחק של כמה דקות נסיעה נמצא חוף נהדר שנחשב לאחד החופים היפים באזור North Beach At Fort DeSoto Park  ואכן רצועת החול ארוכה, רחבה ויפה והמים נהדרים ולמרות שהיה עוד די קר נכנסתי בכל מקרה, הילדים ויתרו. אספנו הרבה קונכיות מגניבות ונהננו מאוד מכמה ימים בחוף שהיה מאוד טבעי ובתולי ולדעתי זה החוף הכי יפה שהיינו בו בפלורידה ממליץ בחום גדול.

בפארק עצמו - Fort De Soto Park יש גם שרידים של מבצר ישן שהילדים נהנו לבקר ולשאול שאלות ובזכות הקרבה לעיר סינט פטרסבורג ביקרנו גם יומיים בעיר. יום אחד הסתובבנו בנמל (St. Pete Pier) והיה ממש נחמד וממנו המשכנו לארוחת צהרים מאוחרת במבשלת בירה מצויינת-  Cage Brewing.

היום השני שלנו בעיר היה בקריסמס, אנחנו בנינו את המסלול ככה שנגיע לסיינט פטרסבורג בקריסמס בשביל החוויה של ה- Enchant Christmas שהייתה מאוד מאוד מיוחדת, חווית אורות ממש מרשימה. אין ספק שהביקור יקר אבל לנו החווים את קריסמס בפעם הראשונה בחיינו זו הייתה חוויה בהחלט נהדרת.

אני חייב לציין שכל האזור הזה של מפרץ טאמפה ובכלל כל החוף המערבי של פלורידה היה הפתעת הטיול עד כה. בדיעבד הייתי נשאר פה עוד איזה שבוע לפחות ומבקר מקומות נוספים במפרץ ובחוף המערבי. בפועל הגיע הזמן להתקדם ויצאנו למסע הנסיעה הארוך ביותר שלנו עד כה עד למיראמר בייץ (Miramar Beach) בדסטין שהם קצת יותר מ -450 מייל. שם פגשנו את ניצן ומשפחתה המופלאה שהזמינה אותנו לבלות איתם שבוע קסום בבית החוף שלהם והביקור הגיע בדיוק בזמן. היה כיף גדול להסתובב במשך שבוע עם זוגות צעירים עם ילדים, לישון בבית ולהתפנק. דאגו לנו לכל צרכינו והרבה מעבר.

את הקרוואן החננו ליד בחנייה של אחד מפארקי הקרוואנים ולמרות שהחנייה עלתה לא מעט- 25 דולר ליום- אין הרבה אופציות כאן בדסטין ולא רצינו להחנות את הקרוואן יותר מידי רחוק.

חוף מיראמר עצמו הוא פשוט מדהים, המים בגווני כחול טורקיז צלולים צלולים, הרצועה עצמה ארוכה ורחבה בצורה מטורפת, החול לבן ומושלם למשחק ורביצה ומי ידע שיש חוף כזה בארצות הברית. ינואר זה זמן נחמד להגיע כי אין הרבה אנשים אבל זה לא דרום פלורידה, מזג האוויר קר ויש רוח, רק יומיים היה מזג אוויר שאפשר לצאת לשבת בחוף ולהיכנס למים יהיה שקול לאמבטיית קרח. ברור שבתקופת הקיץ שמזג האוויר מאפשר יהיו במקום מלא אנשים אבל עדין החוף פשוט מדהים.

החיסרון של החוף הוא שמצידו השני ולאורך כל אורכו הוא בנוי בבתי קיץ ודי אקסלוסיבי ואין במקום אווירה של עיירית חוף. זה חיסרון גדול ולמרות זאת אם מסתכלים רק על החול והמים אין לי ספק שמדובר באחד החופים היפים בעולם.

וכך הסתיים לו עוד פרק במסע שלנו ופלורידה סיפקה לנו סיום נהדר למזרח ארצות הברית, מדינת השמש הזורחת בהחלט הפיצה עלינו את אורה הנהדר וסיפקה לנו חוויה רב גונית משובחת וממלאת ואין לי ספק שעוד נחזור שוב.

 את כל המקומות שהוזכרו בפוסט הזה ניתן למצוא בקישור לגוגל מאפס כאן

מוזמנים לפנות אלינו לשאול ולהתייעץ, נשמח לסייע לכם בביקור בפלורידה.